קטגוריות
נפש ופסיכולוגיה

ההיבט הנפשי של שיתוקי פנים

טיפול פסיכולוגי אצל מטפלים בעלי ניסיון עם חולי פציאליס

כל מי שעבר או עובר פציאליס יודע כמה החוויה הזו יכולה להיות טראומתית.
לטיפול פסיכולוגי יכול להיות חלק חשוב בשיקום הכולל והשלמה עם המצב החדש.

אנחנו מאמינים שפסיכולוגים שכבר יש להם ניסיון עם חולי פציאליס, יכולים לתת ערך מוסף חשוב לעומת פסיכולוגים שלא יצא להם לטפל בחולי פציאליס.

להלן רשימה של פסיכולוגים מומלצים עם ניסיון בתחום שיתוקי פנים:

  • מיכל קרצמר. פסיכולוגית קלינית, ילדים ומבוגרים. בעלת ניסיון התערבות במשבר. ניסיון אישי לאחר שחוותה בעצמה שיתוק פנים.
    טלפון: 052-2977167
  • ד"ר אופיר אשבל. טלפון: 054-3064174
  • הראל פלד 052-8932845. פסיכולוג שמתחמה במצבים רפואיים.
  • מירב ברשינסקי 052-8082129. עו"ס קלינית, מטפלת CBT (גילוי נאות: אישתו של אילן ליבנה, מנהל אתר זה).
החשיבות של טיפול פסיכולוגי אצל חולי פציאליס

בכתבה שפורסמה במוסף "7 ימים" ישנה התייחסות מעניינת להיבט הנפשי של שיתוק פנים:

מתוך הכתבה שפורסמה במוסף "7 ימים".

הרשו לעצמכם להתאבל על השינוי שחל בפרצוף שלכם.

זכאות לטיפול אצל פסיכולוג שיקומי או רפואי מטעם קופת החולים


ההחלמה מבלס פלסי או רמזי האנט היא לפעמים חלקית בלבד. בנוסף, לעיתים לאחר ניתוח להסרת גידול, אין כלל החלמה. לתרחישים מסוג זה יש אימפקט פסיכולוגי עצום על חייו של המטופל. בהקשר הזה, חשוב להכיר שבכל בית חולים גדול קיימת מרפאת חוץ של פסיכולוגים שיקומיים שתפקידה לטפל בכאלה הסובלים ממצב רפואי כרוני, מטופלי מרפאת כאב או מטופלים שעברו ניתוח. כל קופות החולים (כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית) מחוייבות להנפיק טופס התחייבות עבור כל מי שעונה להגדרות אלה ולקבל את הטיפול הראוי מאותו פסיכולוג, שבשונה מאלה הקליניים הזמינים בקופה, מטפלים בחולה מכורח ההכרה בקשר הבלתי נפרד שבין גוף-ונפש.
קוד ההתחייבות הינו – L9612.

לפרטים נוספים לחצו כאן.

לחצו על התמונה לקבלת מידע נוסף

‎המכחישים, המייעצים והמשווים לסרטן

אתם בטח מכירים את זה שכאשר מישהו מנסה לעודד או לייעץ, אתם לעיתים מרגישים רק רע יותר. זה לא קורה סתם, יש לזה הרבה סיבות ואנחנו מקווים שבעזרת הקטע הבא תוכלו להבין את המתחולל בפנים קצת יותר טוב, ולהפנים שהבעיה היא לא בכם, ושלפעמים מתוך כוונות טובות אפשר לגרום לתחושות הפוכות…

קטע מתוך הפרק העוסק בהשפעה הרגשית של שיתוק פנים שאינו נרפא לגמרי, מתוך הספר Fix My Face:

המכחישים
"אתה נראה סבבה. בכלל לא שמתי לב לשיתוק שלך".אם רק היית מקבל שקל בכל פעם ששמעת את המשפט הזה, נכון? אנשים עם כוונות טובות, אשר מנסים לגרום לנו להרגיש טוב יותר לגבי המראה שלנו, יכולים לגרום בדיוק להיפך כאשר מילותיהם אינן כנות. אחרי הכל, אם חצי מהפה שלך אינו מחייך ועין אחת אינה ממצמצת, אז ברור שמשהו אינו תקין! אז עכשיו, יש לנו גם שיתוק פנים וגם מישהו שמשקר לנו. אישה אחת אחת אשר נגרם לה שיתוק פנים כתוצאה מניתוח להסרת גידול אקוסטיק נוירומה מספרת שיום אחד כאשר נכנסה למונית היא שמה לב שנהג נועץ בה מבטים. "מה לא בסדר בפנים שלך?" הוא שאל בסקרנות. האישה היתה מופתעת לגלות שלא רק שהיא לא נעלבה ממנו, אלא שהיא גם העריכה את כנותו. הם שוחחו בחופשיות על המצב שלה למרות שבדרך כלל היא נמנעת מלדבר על הנושא הזה.


המייעצים
בדומה למכחישים אשר טוענים שאינם מבחינים בשיתוק פנים שלך, המייעצים אינם רוצים שאתה תשים לב או או תתעסק יותר מדי בסיפטומים הנגרמים מהשיתוק. המייעצים רוצים את הטוב ביותר בשבילך, ומכיוון שהם אינם יכולים באמת להבין מה עובר עליך, הם ינסו לייעץ לך להתרחק מרגשות שליליים ע"י זה שתשנה את הגישה שלך. הם יגידו לך משפטים כמו:
"פשוט תפסיק לחשוב ולהתעסק בזה"
"אל תהיה כ"כ קשה עם עצמך""זה לא כזה ביג דיל"
משפטים אלה אינם משיגים את התוצאה הרצויה וכעת אתה גם מרגיש שיש פחות לגיטימציה לתחושות שנגרמו לך בעקבות השיתוק. תגובה תומכת יותר תהיה משהו כמו "אני מצטער שאתה סובל" (גם אם הם בכנות חושבים שאין לך סיבה ממשית להיות מדוכדך).

המשווים לסרטן
רוב הסיכויים ששמעת מישהו אומר לך משפט בסגנון "אתה צריך להיות שמח שזה לא סרטן". כמובן שאתה שמח שזה לא סרטן, אבל משפט כזה, בין אם הוא נאמר על ידי מישהו שמנסה לתמוך בך, ובין אם הוא נאמר על ידך, מקטין את המאבק האמיתי איתו אתה מתמודד. זה יכול אפילו לגרום לך להרגיש אשם על כך שאתה נושא רגשות שליליים בזמן שאחרים נאבקים במחלות מסכנות חיים. המאבקים הקשים של אחרים אינם מפחיתים מהמאבק שלך, והשוואה למצבים קשים של אנשים אחרים לא בהכרח תורמת לך.

הרצאה על הפסיכולוגיה של שיתוקי פנים מאת הפסיכולוגית Dr Kathleen Bogart

תפריט נגישות