קטגוריה: מידע חשוב למאובחנים חדשים

צפו בסרטון שבו המומחה לפציאליס, ד"ר מייקל ריילי, מסביר על החשיבות של אבחון נכון והטיפול התרופתי לאחר האבחון הראשוני.

שימו לב לדבריו של ד"ר ריילי

ד"ר ריילי מסביר בסרטון הנ"ל שנזק עצבי בלתי הפיך יכול להתרחש ב- 3 השבועות הראשונים מרגע הופעת השיתוק. כלומר שלושת השבועות הראשונים הם חלון זמנים ייחודי שבו יש סכנה לפגיעה בלתי הפיכה בעצב. כפועל יוצא מכך, ד"ר ריילי ממליץ על טיפול תרופתי (סטירואידים וגם תרופה אנטי-ויראלית) למשך 3 שבועות מלאים, וזאת בשונה מהטיפול המקובל של 10 ימים, שבו השתמשו לביצוע המחקרים בעבר.

שימו לב:
נכון לעכשיו, המלצה של ד"ר ריילי לטיפול ל-3 שבועות מבוססת על הניסיון הפרקטי שלו מהשטח, כרופא מומחה שמטפל בהרבה חולי פציאליס בקליניקה, אבל היא עדיין לא מבוססת על מחקרים רשמיים (עדיין לא פורסם מחקר שבו בדקו יעילות הטיפול התרופתי ל-3 שבועות). ד"ר ריילי מרחיב, מנמק ומסביר מדוע לדעתו, טיפול של 3 שבועות עדיף ומומלץ יותר מאשר טיפול של 10 ימים בהרצאה הבאה.

חשוב מאד להכיר שבישראל אין כיום אחידות בין הרופאים לגבי מתן הטיפול התרופתי.
ישנם רופאים שנותנים, במקרה של בלס פלסי, גם תרופה אנטי-ויראלית בנוסף לסטירואידים (רק ליתר ביטחון), וישנם כאלה שרושמים רק סטרואידים ללא אנטי ויראלי.
למה זה ככה? אין לכך תשובה אחת ברורה אבל העדויות מתוך הקהילה שלנו ממחישות כי ישנם רופאים שמעדיפים להחמיר ולהוסיף גם טיפול אנטי-ויראלי (כי אולי מדובר בתסמונת רמזי האנט ללא סימני פריחה), ואחרים מסתפקים רק בסטירואידים.
לדוגמא: פרופסור קרסו מעדיף להוסיף גם וולטרקס (תרופה אנטי-ויראלית) לטיפול הרגיל של הסטרואידים:

בנוסף, העדויות הרבות בקבוצת הפייסבוק שלנו מוכיחות שקיימת גם שונות גדולה מאד בין הרופאים השונים בישראל לגבי קביעת המינון של הטיפול בסטרואידים. רוב הרופאים בישראל נותנים 60 מ"ג למשך 5 ימים, ואז מתחילים הפחתה של 10 מ"ג בכל יום נוסף. ישנם רופאים שדוגלים בהפחתה הדרגתית יותר של 10 מ"ג כל יומיים, או הפחתה הדרגתית מאד של 10 מ"ג כל 3 ימים (כמו ההמלצה של ד"ר ריילי).
המשמעות של כל זה היא שישנם חולים שמקבלים טיפול סטרואידי שמסתיים לאחר 10 יום. ואצל אחרים הטיפול יכול להימשך אפילו עד היום ה-22. בהרבה מקרים מדובר על עניין של מזל לגבי איזה רופא תפגשו. בהחלט ייתכן מצב שתגיעו לשני רופאים שונים ואחד ייתן לכם טיפול שמסתיים לאחר שבוע והרופא השני ייתן לכם טיפול שמסתיים לאחר שלושה שבועות.

לכן, לאחר האבחון הראשוני, מומלץ מאד להגיע לחוות דעה שניה כדי לוודא שאתם מקבלים טיפול תרופתי אשר מותאם למצבכם הרפואי הספציפי.

אנחנו ממליצים לפנות בהקדם לד"ר דקלה מצליח.

ראו את הטבלה הבאה שממחישה את השוני הקיים בין הרופאים השונים בישראל במתן טיפול סטירואידי לפציאליס:

לצערינו, בקבוצת הפייסבוק שלנו, יש עדות להרבה מקרים בהם הרופאים נתנו אפילו מינון שהיה קטן מהמינון הסטנדרטי שנבדק במחקרים:

מכיוון שרופאים שונים בישראל נותנים מינונים שונים, כדאי להגיע בהקדם לחוות דעת שניה בהקדם אצל רופא נוסף כדי לוודא שאכן קיבלתם את המינון האופטימלי למקרה שלכם.

בסקר שערכנו בקבוצת הפייסבוק של קהילת הפציאליס התגלו ממצאים מדאיגים בנוגע לשוני בין הרופאים השונים בכל הקשור לטיפול התרופתי:

נקודה חשובה נוספת: אם אובחנתם עם בלס פלסי, חשוב לוודא שלא פוספסה אבחנה של תסמונת רמזי האנט. הקשיבו לדבריו של פרופסור ריילי בנושא הזה:

ציטוטים מתוך הסרטון של ד"ר ריילי אשר מופיע בראש העמוד:
1. "עד אשר אנחנו [הרופאים] נפתח שיטה כדי לאבחן אילו מטופלים נמצאים בסיכון גבוה להחלמה חלקית, אני מאמין שכדאי לתת טיפול תרופתי אגרסיבי יותר [מהטיפול הסטנדרטי], לכל מי שמאובחן עם הפציאליס."
2. "דברו עם הרופא שלכם לגבי מידת הנוחות שהוא מרגיש בטיפול בפציאליס, כולל הידע שלהם לגבי מה לעשות במצב שבו ההחלמה היא חלקית."
3. "אם הרופא שלכם, אינו מומחה אמיתי בטיפול בפציאליס, זה הגיוני לבקש מרשם למינון גבוה של סטירואידים [למשל:פרדיזון] ותרופה אנטי-ויראלית [למשל אציקלוביר/וולטרקס] ואז לחפש בדחיפות מעקב אצל מומחה לעצב הפנים."
אנחנו ממליצים לפנות בהקדם לד"ר דקלה מצליח.

הכירו את ד"ר דקלה מצליח, רופאת אף-אוזן-גרון וכירורגית ראש צוואר.
דקלה שהתה במשך כ-3 חודשים במישיגן, ארה"ב, שם נחשפה לתחום הפציאליס ולמדה מטובי המומחים אשר מפעילים מרפאות מיוחדות לשיתוק עצב הפנים בארה"ב.

מאז ועד היום, כל תחום הפציאליס מאד קרוב לליבה והיא תשמח לסייע לחולים בטיפול בשלבים האקוטיים (הימים והשבועות הראשונים להופעת השיתוק והתסמינים).

אפשר לפנות אליה לליווי והכוונה לגבי המשך טיפול במידת הצורך.
דקלה מכירה מקרוב את כל הנושא של בלס פלסי לעומת תסמונת רמזי האנט.

לכן, אם אובחנתם לאחרונה ואתם רוצים לוודא שקיבלתם טיפול מיטבי, ו/או אם יש לכם שאלות בנוגע לפציאליס שלכם, אנחנו ממליצים מאד לפנות אליה!

ציטוט של דקלה:

" אני פה לכל שאלה לכל יעוץ בכל שעה... אין צורך שתוציאו כסף בשביל לקבל הכוונה ויעוץ, תפנו אלי אני תמיד אשמח לעזור אם אוכל "

ליצירת קשר עם ד"ר דקלה מצליח דרך הפייסבוק:

לשליחת מייל לד"ר דקלה מצליח: diklatelem@gmail.com

לחצו על הקישור הבא כדי לצפות בסרטון קצר על ד"ר דקלה מצליח.

לכתבה ששודרה על ד"ר מצליח בערוץ 13 – לחצו פה.

תרגום של קטע מתוך הספר החדש Fix My Face שעוסק בשיתוקי פנים:

"מחקרים רבים מראים ששיעורי ההחלמה הם טובים יותר עבור אנשים שקיבלו טיפול סטירואידי בתוך 3 ימים מרגע הופעת השיתוק. הסטירואידים מקטינים את הדלקת בתוך וסביב עצב הפנים. אם הרופא שאיבחן אותך לא נתן לך סטירואידים מסיבה כלשהי, אנחנו ממליצים מאד שתלך באופן מיידי לקבל חוות דעת רפואית נוספת כדי לוודא שאתה מטופל באופן מיטבי.

ברוב המוחלט של המחקרים אשר בוצעו כדי להוכיח את היעילות של סטירואידים, נעשה שימוש במינון של 60 מ"ג ל-5 ימים ראשונים ואז הפחתה מדי יום ב-10 מ"ג נוספים למשך 5 ימים נוספים (סה"כ 10 ימים).

אף על פי כן, הדלקת בעצב אשר נגרמת מוירוס ההרפס סימפלקס (אותו הרפס שאנחנו רגילים לראות על השפתיים) יכולה להימשך כ-3 שבועות, והדלקת בעצב אשר נגרמת מוירוס ההרפס זוסטר (הוירוס שגורם לאבעבועות רוח, שלבקת חוגרת ותסמונת רמזי האנט) יכולה להימשך כ-4 שבועות ואף יותר.

בגלל שהסיבה המדוייקת של שיתוק פנים פתאומי אינה ידועה אצל רוב החולים, ההמלצה שלנו היא להמשיך את הטיפול הסטירואידי למשך 22 יום עבור כל החולים שיש להם שיתוק פנים מוחלט (של חצי הפנים), במידה ואין מגבלה רפואית אחרת שמונעת מהם לעשות זאת. 

יתרה מכך, ההמלצה שלנו היא חזקה יותר כאשר יש סימנים גלויים לכך שמדובר בתסמונת רמזי האנט.  
אנחנו נותנים 60 מ"ג ל-7 ימים, ואז מקטינים ב-10 מ"ג כל 3 ימים, למשך 15 הימים הבאים (כלומר סה"כ 22 ימים). 

עבור חולים שעדיין יש להם כאבים בפנים לאחר 3 שבועות, אנחנו ממליצים מאד לשקול להמשיך טיפול סטירואידי עד אשר הכאב חולף.

לצערינו, המינון הספציפי אשר ניתן לחולים, משתנה מאד בין רופא לרופא. חלק מהחולים מקבלים כיום מינון נמוך וקצר מהמינון של המקובל של 10 ימים אשר לגביו נעשו רוב המחקרים, ומעט מאד חולים מטופלים ע"י סטירואידים למשך שלושה שבועות מלאים.

תקוותינו היא שעם העלאת המודעות לנושא של שיתוק הפנים ולסיבות שבגללן הוא נגרם, יותר רופאים יהיו מוכנים לתת טיפול סטירואידי ממושך יותר לחולים (אם אין מניעה ספציפית למשל בגלל הריון, סכרת וכ"ו)."

תרגום מתוך הספר החדש Fix My Face אשר נכתב ע"י מומחים בתחום שיקום מפציאליס:


"שתי הסיבות הנפוצות ביותר לשיתוק פנים פתאומי הן ויראליות:
1. הרפס סימפלקס (אותו וירוס שגורם להפרס בשפתיים)
2.  הרפס זוסטר (אותו וירוס שגורם לאבעבועות רוח, שלבקת חוגרת ורמזי האנט).

לכן, חלק מהרופאים נותנים תרופה אנטי-ויראלית במקרה של הופעת שיתוק פנים פתאומי. בדרך כלל הרופא ייתן מרשם למשך 7-10 ימים של טיפול אנטי ויראלי. למשל תרופה בשם אציקלוביר במינון של 800 מ"ג, 5 פעמים ביום. 

נכון להיום, המחקרים אשר בחנו את ההשפעה של טיפול אנטי ויראלי על החלמה משיתוק פנים פתאומי, לא הראו שיש תועלת באופן מובהק. אבל חשוב לדעת שהמחקרים הנ"ל בדקו את ההשפעה של טיפול אנטי ויראלי שניתן רק במשך שבוע אחד. אנחנו מאמינים שזהו זמן קצר מדי כדי לקבוע אם אנטי ויראלי באמת יכול להועיל. 

הסיבות שבגללן אנחנו חושבים כך:
1. רק כ-15% מהחולים עם שיתוק פנים פתאומי יראו סימנים של שלפוחיות/פצעים על האוזן (שהם סימן ברור לרמזי האנט). אבל מחקרים מולקולרים של דם ורוק מחולים שאובחנו עם שיתוק פנים פתאומי, מעידים על כך שכ-39% הראו סימנים להתפרצות מחדש של וירוס הרפס זוסטר.

2. במחקרים על אנשים שאובחנו עם שלבקת חוגרת, ראו שטיפול אנטי-ויראלי הוריד באופן דרמטי את החומרה של סיבוכים עצביים ארוכי טווח. לכן אנחנו צופים שגם יהיו הרבה פחות סיבוכים ארוכי טווח לאנשים אשר עצב הפנים הותקף ע"י וירוס ההרפס זוסטר (כלומר שיש להם תסמונת רמזי האנט).

3. מתוך הניסיון שלנו  עם חולי רמזי האנט במרפאה שאנחנו מפעילים, ראינו שאלה שקיבלו טיפול אנטי ויראלי במשך תקופה ארוכה (למשך 6 שבועות) החלימו טוב יותר מאשר אלו שלא.

ככלל, כאשר שוקלים לתת טיפול רפואי מסוים, צריך לשקול באחריות את היתרונות והסיכונים שבמתן הטיפול. עבור חולים עם שיתוק פנים פתאומי, יש סיכוי יחסית גבוה של החלמה לא מלאה ( בערך 25%-30% לא יחלימו באופן מלא). עובדה זו כשלעצמה, יכולה להצדיק שנשקול כל טיפול אשר יכול לעזור.

אם אין לחולה מניעה רפואית מבחינת תופעות לוואי, ולאור הממצאים החיוביים הקייימים כיום לשימוש בטיפול אנטי-ויראלי כנגד וירוסי הרפס שונים, אנחנו ממליצים זאת לחולים שלנו.

בנוסף, תקוותינו היא שהרופאים המאבחנים שיתוק פנים, ישקלו טיפול מוקדם ומספיק ארוך של טיפול אנטי ויראלי (מתן טיפול תוך 72 שעות מהופעת השיתוק ולמשך זמן של 6 שבועות), ושיבוצעו מחקרים נוספים בנושא זה. 

אנחנו מאמינים שבסופו של דבר המחקרים הללו יוכיחו את היתרונות של טיפול אנטי-ויראלי ממושך עבור אנשים המאובחנים עם שיתוק פנים פתאומי."

שימו לב לדבריו החשובים של ד"ר ערן אלון, מנהל המחלקה למחלות אף־אוזן־גרון וניתוחי ראש וצוואר במרכז הרפואי שיבא כפי שפורסמו במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות:

"אני נותן לכולם אנטי־ויראלי. האם אני משוכנע שזה עושה את ההבדל? לא. אבל אני עושה הערכת סיכון. הנזק לאנשים שיש להם שיתוק מלא - הנכות היא משמעותית לכל החיים. המחיר לתת למישהו טיפול אנטי־ויראלי לשבוע הוא בערך אפס. אין שום סיבה לא לתת למישהו טיפול שעשוי לעזור לו כשאנחנו יודעים שהחלופה היא כל כך משמעותית. יכול להיות שאני משוחד מעצם זה שחוויתי את המחלה בעצמי לפני 18 שנה ואני לא רוצה שזה יקרה לאף אחד אחר." 

כמו כן, שימו לב שד"ר ערן אלון קיבל בעצמו טיפול אשר כלל תרופה אנטי-ויראלית בנוסף לטיפול בסטרואידים:

אתר של Facial Nerve Center בבוסטון מסביר מצוין מהו שיתוק על שם בל (בלס פלסי). הנה תרגום מתוך האתר שלהם:

שיתוק על שם בל (בלס פלסי, תסמונת בל) הוא הסיבה השכיחה ביותר לשיתוק פנים. 20-30 אנשים לכל 100,000 חולים בבלס פלסי בכל שנה. בדרך כלל, אנשים מתעוררים בבוקר עם צד אחד משותק, או שהם מרגישים שמתפתחת חולשה בצד אחד של הפנים על פני כמה שעות עד 3 ימים.

חולשת השרירים ניכרת במצח, עין, לחי ושפתיים. זה נפוץ שיהיו גם שינויים בחוש הטעם, רגישות לרעש חזקים, וכאב בתוך או מאחורי האוזן. למרות שזה לא הוכח באופן חד משמעי, רוב הנתונים מצביעים על כך שהתפרצות של וירוס ההרפס סימפלקס (אותו הרפס שגם מופיע לפעמים על השפתיים) אחראית לשיתוק. מדובר על וירוס נפוץ למדי ובדרך כלל נדבקים בו במהלך הילדות והוא נשאר רדום בתוך העצבים. הוירוס מתפרץ מחדש ע"י טריגרים שונים כמו לחץ, עייפות, כשל חיסוני כלשהו וכדומה. בערך כ-70% מהאנשים שלוקים בבלס פלסי מחלימים לגמרי.

רוב הרופאים מסכימים שטיפול סטירואידי מזרז את ההחלמה ומגדיל את הסיכוי להחלמה מלאה. קיימים גם מחקרים לגבי טיפול אנטי ויראלי, אבל הם יותר שנויים במחלוקת. עם זאת, רוב הנתונים מצביעים על כך שטיפול בוואציקלוביר תורם אף הוא להחלמה טובה.


בימים הראשונים של השיתוק, הדבר החשוב ביותר הוא להגן על העין מכיוון שאנשים לא מסוגלים למצמץ באופן תקין. משתמשים בטיפות עיניים במהלך היום וג'ל או מישחה עיניים בלילה. סגירת העין עם טייפ היא גם כן פעולה נפוצה מאד.האנשים אשר מחלימים לגמרי בדרך כלל לא זקוקים לטיפול פיזיותרפיסטי או התערבויות אחרות.

האתגר עם בלס פלסי הוא אותם 30% מהחולים אשר תפקוד הבעות הפנים שלהם נפגע באופן ארוך טווח. הליקוי יכול להיות קליל ביותר (אף אחד מלבד החולה לא יכול להבחין בכך) לבין ליקוי משמעותי (מראה חיצוני משתנה אפילו במצב מנוחה ובטח בזמן הבעות פנים).

הסימפטומים הם בדרך כלל מתח והתכווצות בשרירי צד הפנים שנפגע, ותנועות לא רצוניות של שרירים מסויימים בזמן שמנסים בכוונה להזיז שרירי פנים אחרים. תופעה זו נקראת סינקיניזס, ואפשר לנהל אותה ע"י פיזיותרפיה (אצל מישהו שעבר הכשרה בתחום הזה), וכן ע"י בוטוקס, ולעיתים גם ע"י ניתוח כירורגי.

כאשר מישהו מאובחן בבלס פלסי, חשוב לשלול גורמים אחרים שעלולים היו לגרום לשיתוק. אם ההחמרה בשיתוק מתרחשת תוך 3 ימים (כלומר לא ממשיכה להחמיר לאחר 3 ימים), והמטופל מראה סימנים ראשונים של החלמה תוך 4 חודשים, אז זה כנראה בלס פלסי. לעומת זאת, אם תהליך הופעת השיתוק מתרחש באופן איטי יותר, למשל במשך במספר שבועות או חודשים, אז נדרשת בדיקה יסודית יותר כדי להבין אם לא פוספסה אבחנה רפואית אחרת.
מקור: https://www.facialnervecenter.org/bells-palsy

צפו בסרטון הקצר של פרופסור מייקל ריילי שבו הוא מסביר על ההבדל בין תסמונת רמזי האנט לבין בלס פלסי:

שתי הסיבות הנפוצות ביותר לשיתוק פנים פתאומי הן:
1. בלס פלסי
2. תסמונת רמזי האנט.

רמזי האנט נגרם בעקבות וירוס בשם ורצילה-זוסטר (נקרא גם הרפס-זוסטר). זהו אותו הוירוס אשר גורם לאבעבועות רוח כשאנחנו ילדים. וירוס זה נשאר רדום בגוף ויכול להתפרץ שוב בגיל מאוחר יותר ולגרום למחלת שלבקת חוגרת. תסמונת רמזי האנט היא בעצם התפרצות של שלבקת חוגרת על עצב הפנים. למרות שהתסמינים של רמזי האנט יכולים להיות מאד דומים לאלו של בלס פלסי, לעיתים קרובות מופיעים תסמינים נוספים:
· כאב חד באוזן או בפנים, ראש, צוואר, לעיתים אחרי התחלת השיתוק.
· פריחה או פצעים ושלפוחיות בתוך האוזן ולפעמים על האוזן, פנים, לשון, חך, גרון.

לפעמים הפריחה/פצעים נמצאים עמוק בתוך האוזן וקשה לזהות אותם. לפעמים הם בכלל מופיעים מספר ימים אחרי תחילת השיתוק.
תסמינים נוספים אשר לעיתים מופיעים:
· טנטון באוזן, רגישות לצלילים מסויימים, ופגיעה בשמיעה.· סחרחורת, ורטיגו ובעיות בשיווי משקל.

שימו לב שלא כל התסמינים הנ"ל בהכרח יופיעו.
הבעיה המרכזית עם רמזי האנט היא שקשה לאבחן אותו בזמן, אם בכלל. במיוחד כאשר הוא מופיע ללא פריחה/פצעים. תרחיש כזה נקרא זוסטר ללא פריחה הרפטית (Zoster Sine Herpete) או בקיצור ZSH.
אם חטפתם רמזי האנט מסוג ZSH, סביר להניח שהרופא יאבחן אתכם באופן שגוי עם בלס פלסי. למעשה, בסקר שנערך באנגליה בשנת 2018 עם 206 חולי רמזי האנט, התגלה ש 57% מהם אובחנו תחילה עם בלס פלסי ורק לאחר מכן האבחנה שונתה לרמזי האנט.
במילים אחרות: למעלה ממחצית מאלה שאובחנו בסופו של דבר עם רמזי האנט, אובחנו תחילה באופן שגוי עם בלס פלסי.

ישנן בדיקות מיוחדות (משטח אוזן, בדיקת רוק או בדיקת דם מסוג IgM) אשר באמצעותן ניתן לגלות התפרצות של וירוס הזוסטר אבל זה לא חלק מהנוהל הרגיל לבצע אותן, וסביר להניח שלא יבוצעו ללא התעקשות מצד החולה.

מדוע כל-כך חשוב לדעת אם שיתוק הפנים שלך נובע מבלס רמזי או מרמזי האנט?
החלמה ספונטנית ומלאה מרמזי האנט מתרחשת בסיכוי נמוך בהרבה לעומת זו מבלס פלסי! לוקח יותר זמן עד אשר מתחילים לחזור תנועות ראשונות לפנים, ומסע ההחלמה מאתגר יותר ויכול לכלול סיבוכים נוספים כמו סינקיניזס, כאבים נוירופטיים והחלמה חלקית של השיתוק.
במחקר שפורסם בשנת 1997, בדקו וראו ש-75% מהאנשים שקיבלו טיפול עם תרופה אנטי-ויראלית (בנוסף לטיפול הסטירואידי) בתוך 3 ימים מרגע הופעת השיתוק, החלימו לגמרי. לעומת זאת, לאחר 3 ימים היעילות של הטיפול פחתה משמעותית: אם התחילו לתת את הטיפול רק לאחר 4 עד 7 ימים מרגע הופעת השיתוק, אז רק 48% מהאנשים החלימו לגמרי, ואם הטיפול הנ"ל ניתן לאחרי 8-10 ימים, אז רק 30% החלימו לגמרי.

לצערינו, בסקר חולי רמזי האנט שנערך באנגליה גילו שרק 52% מהחולים קיבל תרופה אנטי-ויראלית בחלון זמנים הקריטי של 72 שעות.

לצערינו, חלק מהרופאים נוטים לשלול תסמונת רמזי האנט רק על סמך שלא הופיעה פריחה/פצעים באוזן ולכן בעצם הם ממהרים לקבוע שמדובר בבלס פלסי. בכך הם למעשה לוקחים הימור על פרצופו של החולה ומי שמשלם את המחיר על ההימור הזה הם החולים עצמם. קראו בבקשה את הכתבה שהכינו על תמר קפלנסקי:

להלן ממצאים מתוך סקר קהילת הפציאליס שבוצע בתאריך יולי 2022. בסקר השתתפו 146 חברי קהילת הפייסבוק שמתמודדים עם פציאליס. הממצאים ממחישים את תופעת האבחונים השגויים:

אם אובחנתם עם בלס פלסי לאחרונה, אנחנו ממליצים מאד להגיע לחוות דעת שניה אצל רופא אשר בקיא ומכיר את ההבדלים והניואנסים של רמזי האנט לעומת בלס פלסי. אנחנו ממליצים על ד"ר דקלה מצליח אשר פועלת בהתנדבות ומסירות כדי לסייע למאובחנים חדשים לקבל אבחנה נכונה וטיפול מתאים.

שימו לב שגם ד"ר ערן אלון (מומחה אף-אוזן-גרון) קיבל טיפול אשר כלל תרופה אנטי-ויראלית בנוסף לטיפול בסטרואידים:

דוגמא של אוזן של מישהו אשר חלה בתסמונת רמזי האנט:

מקורות ומידע נוסף:
1. רמזי האנט באתר של העמותה הבריטית לשיתוקי פנים:
2. מידע נוסף על רמזי האנט
3. כתבה חשובה שהכינו על רמזי האנט
4. סקר רמזי האנט שנערך באנגליה ב-2008
5. שלבקת חוגרת
6. כאבים הרפטיים
7. סיבות לפציאליס
8. הספר Fix my Face.

לפניכם סיכום של נושא ההחלמה ושלביה השונים כדי שיהיה יותר ברור לחולים עתידיים מה צפוי להם. אנחנו מתייחסים פה לפציאליס ”קלאסי“ (פציאליס פריפרי ולא מרכזי), כלומר בלס פלסי או רמזי האנט ולא לפציאליס הנגרם כתוצאה מחבלה פיזית/ניתוח/אירוע מוחי וכו'. אלה הם עיקרי הדברים:

ככל שסימנים ראשונים להחלמה (חזרה של תנועות) מתחילים להופיע יותר מוקדם כך גם הסיכוי לכך שההחלמה תהיה טובה יותר. ישנם תרחישים שונים להחלמה: יש כאלה שהשיתוק אצלם אינו מוחלט ורק גורם לחולשה בצד הפנים שנפגע, אבל הם עדיין מסוגלים להזיז את השרירים בצד הפגוע. המוח שלהם עדיין נמצא בתקשורת מול השרירים. מצב כזה הוא מצוין כי הוא מרמז שהפגיעה בעצב היא קלה יחסית. החלמה צפויה להיות מלאה תוך מספר שבועות.

אצל אחרים יש שיתוק מוחלט בצד הפגוע. מצב זה הוא יותר טריקי שכן לא ברור אם העצב נפגע קל או קשה. זה המקום לקרוא שוב את הפוסט של דרגות הפגיעה השונות בעצב הפנים, (או אפשר גם בלינק הבא אבל יש לגלגל לאמצע העמוד). בתרחיש זה של שיתוק מוחלט, אם העצב לא נפגע קשה מדי, אז סימנים ראשונים להחלמה יופיעו תוך 6 שבועות וצפויה החלמה מלאה (או כמעט מלאה) עד 3-4 חודשים נוספים.
באופן כללי, ככל שהתנועות מתחילות לחזור קודם, כך ההחלמה תהיה קצרה יותר.

לעומת זאת, אם העצב נפגע באופן קשה מאד (זה המצב אצל בערך 15% מהחולים שקיבלו טיפול תרופתי) אז צריך להבין שקרה פה משהו שונה לגמרי. עבור אלה שאצלם העצב נפגע קשה מאד, נוצר תהליך של התפרקות סיבי העצב (Degeneration). במילים אחרות, העצב ”מת“ החל מהנקודה בה הוא נפגע ולמעשה התנתק משרירי הפנים. נקודה הפגיעה נמצאת באיזור האוזן, שם הופעל לחץ רב על העצב כתוצאה מהדלקת שנגרמה.

עכשיו, כדאי רגע להתעכב על מה שבעצם קרה פה: ישנם 42 שרירי פנים. 21 בכל צד. בכל אחד מצידי הפנים יש את עצב הפנים אשר מורכב מ-5 ענפים ראשיים אשר מתפצלים לעוד המון ענפים קטנים יותר אשר בסופו של דבר מעצבבים את הפנים. אז כאשר אני אומר שעצב הפנים ”מת“, אני מתכוון לכך שכל אותם 5 ענפים ראשיים התפוררו להם ומתו (או נבלו אם תרצו) ואין יותר קשר בין המוח לבין 21 שרירי הפנים. זו פציעה חמורה ומורכבת.

החדשות הטובות הן שעצב הפנים יודע לגדול מחדש. הוא עושה זאת בקצב של 1 מ“מ ליום, ולכן התהליך לוקח בערך 3 חודשים (המרחק הממוצע מהאוזן לשרירי הפנים הוא 10 ס“מ). הבעיה היא שצריך ”מכשיר ניווט“ ממש טוב כדי שכל אותם המוני סיבי עצב חדשים שצומחים יצליחו לנווט את דרכם חזרה מחדש לשרירים הנכונים. לכן לעיתים קרובות, אנשים עם החלמה מעוכבת (למעלה מחודשיים ללא שום תנועה) מתפתח אצלם סינקיניזס כחלק מתהליך ההחלמה. למידע נוסף על סינקיניזס לחץ פה.

לאחר ההקדמה הארוכה הזו אפשר סוף סוף לדבר על מסלול ההחלמה של אותם 15% אשר אצלם העצב מת והיה צריך לגדול מחדש. נהוג לחלק את ההחלמה במקרה זה ל-3 שלבים:

1. שלב ה- Flaccid Paralysis.
2. שלב ה- Paresis.
3. שלב הסינקיניזס.

שימו לב!

מומלץ להיכנס לשלושת הקישורים הנ“ל כדי להבין כיצד למקסם את ההחלמה בכל שלב!

תיאור השלבים השונים

בשלב ה-1 (flaccid paralysis) הפנים רפויים לגמרי. שלב זה יכול להימשך גם 10-15 שבועות! אין ספק שזה שלב מאד מאד מסתכל… מאד קשה לא להיכנס לפאניקה כאשר אינכם רואים שום שיפור תקופה כה ארוכה. כדאי לזכור שבשלב זה העצבים עדיין גדלים להם לאט לאט ועדיין לא התחברו לשרירים. אבל בסופו של דבר חלק מהעצבים יסיימו לעבור את הדרך הארוכה (בתקווה עם כמה שפחות טעויות ניווט בדרך) ויתחברו לשרירים. ברגע שמתחילים להיווצר חיבורים בין העצבים החדשים שצמחו לבין השרירים מתחיל השלב ה-2, שלב ה-Paresis.

בשלב הפרסיס (Paresis), טונוס השרירים משתפר והפנים נראים פחות נפולים. אתם מרגישים מעודדים שהנה, סוף סוף גם אתם מחלימים! אתם מצליחים אולי להזיז ממש מעט חלק משרירי הפנים. צריך לזכור שלא כל השרירים מתחברים באותו זמן, ולכן בהחלט ייתכן שתתחיל למשל תנועה בלחי בזמן שהגבה עדיין לא מגיבה בכלל, או שהעין תחזור למצמץ לפני שהחיוך מתחיל להשתפר. לעיתים, חלק מהשרירים אינם זוכים כלל לעצבוב מחדש ונשארים משותקים. למשל: ייתכן והשרירים אשר מפעילים את הלחי יחזרו לפעול בזמן שהשרירים אשר אחראיים לשפתיים ישארו משותקים או חלשים, ואז אותו אדם יוכל אמנם לחייך אבל במקביל גם יתקשה להגות אותיות בומ“פ.

בשלב השלישי של ההחלמה צפוי להתחיל סינקיניזס שעליו מדובר בהרחבה בקישור פה.

בתמונות למטה ניתן לראות את שלבי ההחלמה השונים. יש להסתכל משמאל לימין. כל תמונה צולמה בהפרש של חודש מהשניה. מהסתכלות בתמונות ניתן לראות שבשתי התמונות הראשונות משמאל, אשר מתאימות לחודשיים הראשונים מאז הופעת השיתוק, המטופלת נמצאת במצב של שיתוק מוחלט. זהו שלב ה-flaccid paralysis.
בתמונה מספר 3, אשר צולמה לאחר 3 חודשים, ניתן לראות שהסימטריה מתחילה לחזור והצד הפגוע כבר קצת פחות נפול. זהו שלב ה-Paresis ובו מתחילות תנועות חלשות ראשוניות. חדי אבחנה ישימו לב שזווית הפה מתרוממת מעט בצד הפגוע בעת הניסיון לחייך.
בתמונות 4-5, שצולמו לאחר 4 ו-5 חודשים מאז השיתוק, ניתן לראות שההחלמה ממשיכה וניכר שיפור משמעותי בסימטריה של הפנים.

בתמונה מספר 6, שצולמה כחצי שנה לאחר הופעת השיתוק, ניתן לראות החמרה מסויימת: העין נראית סגורה יותר וגם החיוך מעט פחות פתוח. הסיבה לכך שהיא שכעת התפתח למטופלת סינקיניזס. סינקינזיס מתפתח לרוב האנשים אשר חוו החלמה איטית או מעוכבת בעקבות השיתוק.

חשוב להבין שמסלול ההחלמה הנ“ל אינו מיוחד. הוא טיפוסי ורגיל עבור 15% מהאנשים אשר שמאובחנים עם בלס פלסי. אותם אנשים, חווים החלמה איטית עם דפוס דומה. ראו את צילום מסך למטה מתוך הרצאתה המצויינת של Jackie Diels.

הבהרה משפטית: הכתוב למטה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי וכל מטרתו לספק מידע ובשום מקרה אינו בגדר המלצה או עצה רפואית ו/או חוות דעת רפואית מקצועית. התכנים נועדו להרחבת הידע האישי של הקוראים ואין לראות בהם תחליף להתייעצות עם רופא מומחה.

תרגום של חלק מהראיון עם סוזן רנקין, מומחית לעצב הפנים:

"ישנן שלוש דרגות של נזק לעצב הפנים:


1) נזק מדרגה 1 (נקרא גם נוירופרקסיה)
נזק מדרגה 1 מתרחש כאשר העצב מגורה ברמה שהוא מפסיק לירות אותות לשרירים, אבל הוא עדיין שלם ומחובר לשרירים. לאחר שהטיפול הסטירואידי והאנטי-ויראלי מסתיימים, והוירוס מתחיל לחלוף, העצב מתחיל לאט לאט לירות אותות לשרירים. 

לכן, תנועות ראשונות יחזרו מתישהו בין שבוע עד 6 שבועות מתחילת השיתוק. למרבה המזל, 85% מהאנשים עם בלס פלסי נופלים בקטגוריה זו. אנשים אלו יתאוששו עם הטיפול התרופתי הנ"ל ושום טיפול אחר אינו נחוץ. כ- 15% מהאנשים לא נופלים בקטגוריה זו. לעיתים יכול להיגרם להם נזק מדרגה 2.

 2)נזק מדרגה 2 (נקרא גם אקסונטומזיס)
במצב זה "הצינורות" החיצוניים של העצב נשארים שלמים אך בתוך אותם צינורות קטנים, סיבי העצב יכולים להתפרק. במקרה כזה, סיבי העצבים צריכים לצמוח מחדש. עצב הפנים הוא מדהים כיוון שהוא צומח מחדש. העצב גדל בקצב של מילימטר ליום, ולכן לוקח יותר זמן עד שהוא יכול לחבר אותו לשריר כדי לגרום לו לתנועה. הבעיה עם נזק מדרגה 2, במקרים מסוימים, היא שהצינורות הקטנים שאמורים להכווין את העצבים לשרירים הנכונים, נפגעים גם הם.

אם הצינור חסר, העצב עדיין יגדל, אבל הוא לא יודע לאן בדיוק לגדול. כך שהוא יכול להסתיים בשריר שונה מזה שהיה במקור. למשל, עצב העיניים יכול בסופו של דבר להיכנס לצינור הפה. אז עכשיו המוח חושב שהוא מדבר אל העין בזמן שהפה בכלל עובד. זו דוגמא לסינקינזיס.
בדרך כלל סינקיניזס מתחיל להתפתח מתישהו בין שלושה לשמונה חודשים מאז תחילת השיתוק, תלוי במספר תנאים כמו גילך, מצבים רפואיים אחרים (סוכרת, תת פעילות של בלוטת התריס, לחץ דם גבוה), או כל מחלה אוטואימונית.

3) נזק מדרגה 3 (נקרא גם נוירוטמזיס)
נזק זה מתרחש אם הייתה לך פגיעה טראומטית בה העצב ממש נחתך (למשל בניתוח). אם מדובר בחתך נקי ויפה, המנתחים יתפרו שוב את הצינורות החיצוניים וזה יחזור להיות פגיעה מדרגה 2. לפעמים הם צריכים לעשות השתלת עצבים אם זה היה חתך מבולגן. אז אלה שלוש דרגות הפגיעה בעצב ובקווי הזמן שמלווים אותם." 

בתמונה למטה ניתן לראות את מסלולי ההחלמה הטיפוסיים כתלות בדרגת הפגיעה בעצב.
כ- 85% מהאנשים עם בלס פלסי חווים נזק יחסית קל לעצב (דרגה 1) ומסלול ההחלמה שלהם צפוי להיות יחסית מהיר וללא סיבוכים כרוניים. כמו ההחלמה של אנה זק.
כ- 15% מהאנשים עם בלס פלסי חווים נזק עצבי קשה יותר (דרגה 2) ומסלול ההחלמה שלהם צפוי להיות איטי יותר ויכלול סיבוכים כגון סינקיניזס. כמו ההחלמה של מיכל אנסקי.

הערות:
א) הפוסט עושה הכללה גסה ולכן סובל מאי-דיוקים, וזאת בכדי לפשט את הדברים.
ב) שימו לב שהמידע הנ"ל הוא בהינתן שהמטופל התחיל את הטיפול התרופתי המתאים תוך 72 שעות מרגע הופעת השיתוק.

תודה ל Ohad Dabush – Amy Sameck על שהסכימו לשתף!

הנה מידע קצת יותר מפורט על תרחישי החלמה שונים:

המידע נלקח מתוך האתר של קהילת המומחים הבינלאומית

מקורות לקריאה נוספת:
1) הראיון המלא עם סוזן רנקין
2) סיווג דרגות נזק עצבי לפי האתר הבריטי לשיתוקי פנים
3) סיווג דרגות נזק לעצב לפי האתר של physiopedia.

אחת התופעות שחוזרות על עצמן שוב ושוב בתחום הפציאליס היא בלבול שלם בכל הקשור לטיפולים אלטרנטיביים.

לצערנו הבלבול הזה גורם שני נזקים:
1) מטופלים עם פגיעה קלה בעצב (מסוג נוירופרקסיה), אשר צפויים להחלים לגמרי ללא שום טיפול אלטרנטיבי, מוצאים עצמם מבזבזים כסף וזמן רב על טיפולים שלא תורמים להחלמה.

2) מטופלים עם פגיעה קשה בעצב (מסוג אקסונוטומזיס), מוצאים עצמם מקבלים טיפול שעלול להזיק ולסבך את ההחלמה שלהם עוד יותר. חשוב לציין שאנשים עם פגיעה עצבית קשה, צפויים בכל מקרה לסבול מסיבוכים כרוניים כגון סינקינזיס, היפר-טונוס, אבל לפי קהילת המומחים לפציאליס, טיפולים שגויים עלולים להחמיר עוד יותר את הסיבוכים הכרוניים הללו.

הסיפור הקבוע נראה בערך כך:
מישהו חדש חולה בפציאליס ומחלים מהר יחסית מהר. ככה זה כשהסיכוי להחלמה מלאה ומהירה ללא שום טיפול הוא 70% (שימו לב שעם סטירואידים הסיכוי כבר עולה ל- 85% !).

אותו אדם שהחלים מהר, בדרך כלל מנסה טיפולים שונים ומשונים שלא הוכחו כיעילים פשוט כי קשה לו להיות פאסיבי ולחכות שההחלמה תתרחש. הוא מרגיש הוא "חייב" לעשות משהו כדי לנסות לתרום להחלמה.

ואז מתחיל העיוות: הוא רץ לספר לחבר'ה.
הוא מעלה פוסטים ומנסה לתרום מנסיונו "המוצלח" עם הטיפול שעשה כדי לעזור לחולים חדשים. הכוונה היא טובה. התוצאה לא. למעשה הוא מתבלבל בין קורלציה לסיבתיות בכל הקשור להחלמה:

הוא מייחס את ההחלמה הטבעית שבכל מקרה היתה מתרחשת לטובת הטיפול האווילי שעשה.

ההשלכות לכך גרועות:
1) המטופל חושב שהטיפול אשכרה עזר לו להחלים.
2) המטפל שהעניק את הטיפול חושב שהטיפול אשכרה עזר למטופל להחלים וממשיך להנציח את הטיפול השגוי בעתיד.
3) כאשר מנסים לתת את אותו טיפול לחולה שהיה לו פחות מזל (הרי יש 15% כאלה במקרה של בלס פלסי), מתברר שהטיפול רק מזיק לו ומחמיר תופעות כגון סינקיניזס.

חשוב מאד להכיר את התופעה הבאה:

במידה והחולה החלים מהר ובאופן מלא, אז אותם מטפלים, אשר אינם בקיאים בתחום הפציאליס, נוטים לייחס את ההצלחה וההחלמה הטובה לטיפול "המיוחד" אותו העניקו.
אבל במידה והחולה אינו מחלים כמצופה או מחלים רק באופן חלקי עם סינקינזיס, אותם מטפלים ימציאו תירוצים שונים ומשונים כדי לנמק את כישלון הטיפול האלטרנטיבי שלהם.

אחד התירוצים הנפוצים הוא:
"החולה לא הגיע אליי מספיק מוקדם ולכן לא הספקתי לתפוס את הפציאליס בזמן. אילו היה מגיע אליי מיד בהתחלה אז היינו רואים תוצאות טובות יותר"

זה כמובן קשקוש מוחלט שאין קשר בינו לבין המציאות שרק יוצר תחושת אשמה (לא מוצדקת) אצל המטופל.
חשוב כמובן לציין שכן חשוב להתחיל טיפול סטירואידי ואנטי ויראלי כמה שיותר מוקדם לאחר הופעת השיתוק.

לעומת זאת, דווקא מטפלים שעברו הכשרה מקצועית בתחום הפציאליס יודעים מראש שלא לקחת קרדיט על החלמה ספונטנית של החולה. הם מבינים את תרחישי ההחלמה השונים, כתלות בדרגת הנזק שנגרמת לעצב.

ההבדל המרכזי בין מטפלים מומחים שעברו הכשרה בתחום הפציאליס לבין מטפלים שהם חובבנים הוא זה:
מטפל חובבן בדרך כלל מעוניין לטפל בחולים שאצלם העצב נפגע קל (ומחלימים לגמרי מהר בכל מקרה). הוא בדרך כלל אינו מעוניין, וגם אינו יודע כיצד, לטפל בחולים שאצלם יש פגיעה קשה אשר מובילה להחלמה חלקית עם סינקינזיס.

לעומת זאת, מטפל מומחה שעבר הכשרה בתחום הזה, מעוניין ורוצה לטפל בחולים הקשים יותר מכיוון שהוא יודע שהם אלה שבאמת צריכים את הכישורים שלו.

המטפל המומחה יודע שהוא אינו באמת משפיע על ההחלמה של החולים שאצלם יש פגיעה קלה בעצב, שכן הם יחלימו לגמרי ללא שום טיפול תוך 3 חודשים בערך. העזרה שלו לאותם חולים קלים היא במתן מידע על מה זה פציאליס, מתן טיפים לשמירה על העין וגם הדרכה לעיסוי עצמי של הפנים.

מקורות ומידע נוסף:
1. types of nerve damages
2. הרצאה על שיקום מפציאליס

מדוע רוב האנשים מחלימים לגמרי ויחסית מהר (כמו אנה זק) , בזמן שאצל אחרים ההחלמה איטית וחלקית (כמו מיכל אנסקי)?
התשובה מוסברת בסרטון הבא:

מקורות:
1) קישור לסרטון המלא
2) מידע נוסף על דרגות שונות של נזק לעצב הפנים

מה עושים אם לא רואים כמעט אף סימן להחלמה במשך יותר מחודשיים?

בבלס פלסי ובתסמונת רמזי האנט בהחלט ייתכן שבו ההחלמה מתעכבת מלהתחיל (נקרא גם delayed recovery). לעיתים יכולים לחלוף אפילו 3-4 חודשים עד אשר יתחילו סימנים ראשונים של החלמה.

אצל בערך 15% מהחולים בבלס פלסי ההחלמה תתעכב מלהופיע. אצל חולי תסמונת רמזי האנט המצב אפילו חמור יותר: כ-30% מהם יחוו החלמה מעוכבת (וזה בהנחה שהם בכלל קיבלו טיפול אנטי ויראלי + סטירואידי מוקדם).

במצב כזה שבו ההחלמה מתעכבת מלהופיע, העצבים צריכים לגדול מחדש ולעבור את כל המרחק בין איזור האוזן (שם העצב נפגע קשה) לבין שרירי הפנים השונים.

עצב הפנים גדל לאט, בקצב של 1 מ"מ ליום. לכן, באופן תיאורטי, אחרי 3-4 חודשים הוא יעבור מרחק של בערך 9-12 סנטימטרים וזה אמור להספיק לו כדי להצליח להגיע מחדש לכל שרירי הפנים.

הבעיה היא שיש הבדל בין התיאוריה לבין הפרקטיקה. בפועל, עצבים שגדלים מחדש בדרך כלל גם עושים "טעויות בניווט" וחלקם נוטים להתחבר לשרירים הלא נכונים. זו גם הסיבה העיקרית לסינקיניזס. לפעמים אפילו קורה מצב שחלק מהשרירים כלל לא יזכו לעצבוב מחדש כי אף אחד מענפי העצב שגדל לא יצליח למצוא את דרכו אליהם. קשה לצפות מראש את מידת ההצלחה של כל התהליך המורכב הזה.

אם אתם כרגע במצב שבו ההחלמה מתעכבת, זיכרו שהיא מתרחשת. אתם לא רואים אותה אבל היא מתרחשת מתחת לעור. בכל יום שעובר ענפי העצב גדלים עוד מילימטר, וברגע שאותם ענפים יפגשו מחדש את השרירים אתם תתחילו לראות שיפורים. קודם כל הסימטריה תחזור ולאחר מכן תנועות ראשונות יתחילו.

לאחר שזה קורה, תצטרכו ללמוד להזיז מחדש את שרירי הפנים. האנלוגיה המתאימה היא אדם שנפגע ברגליים והיה בכיסא גלגלים תקופה ארוכה וכעת הוא צריך ללמוד ללכת שוב פעם מחדש. היכולת הזו לא חוזרת באופן אוטומטי. צריך ללמוד אותה מחדש. זה לא תהליך פשוט וזה לא יהיה מושלם אבל אפשר להשיג שיפורים ולמקסם את ההחלמה בעזרת מטפל שהתמחה בתחום הזה.

הסיכוי להחלמה מלאה תלוי בחומרת השיתוק
הטבלה הבאה לקוחה מתוך הספר Fix My Face שנכתב ע"י מומחים לפציאליס:

מידע נוסף:

1. שלוש דרגות של נזק לעצב הפנים
2. מטפלים שעברו הכשרה ספציפית בתחום השיקום מפציאליס

אם חליתם לאחרונה בפציאליס, ואם שרירי הפנים שלכם כרגע רפויים לגמרי ולא פועלים, אז המלצת המומחים היא לא לבצע תרגילי פנים לפני שמתחילות לחזור תנועות ראשונות. גם לאחר שמתחילות לחזור התנועות יש לעשות זאת בעדינות ולא לבצע תרגילים מאומצים ואינטנסיביים.

בסרטון הקצר הבא המומחית ג'קי דיאלס מנמקת מדוע זו ההמלצה.
בנוסף, ג'קי נותנת עצה חשובה לכל מי שאובחן לאחרונה.

מומחים בעלי שם עולמי בתחום השיקום מפציאליס מזהירים שלא לבצע תרגילים מאומצים ומוגזמים שכן זה עלול לעודד התפתחות הסינקינזיס עבור אנשים שאצלם יש נזק עצבי רציני:

הקשיבו גם לפיזיותרפיסטית המומחית Catriona Neville אשר מזהירה מפני תרגילי פנים מאומצים:

שימו לב:
ייתכן מאד שפיזיותרפיסטים או קלינאי תקשורת ואף רופאים מסויימים שלא עברו הכשרה עדכנית בתחום הפציאליס ייתנו לכם שיעורי בית לעשות תרגילים מאומצים, מוגזמים ואינטנסיביים בניגוד להנחיות של קהילת המומחים העולמית.
להלן דוגמאות שגויות אשר לצערינו נפוצות בקרב פיזיותרפיסטים שאינם מספיק בקיאים בשיקום מפציאליס:
1. "תעשה חיוך הכי גדול שאתה יכול",
2. "תעצום עיניים הכי חזק שאתה מצליח",
3. "הקפד על הבעות פנים גדולות ומוגזמות ככל האפשר"
4. "תלעס הרבה מסטיקים עם הצד המשותק".

אותם רופאים, פיזיותרפיסטים, קלינאי-תקשורת פשוט עדיין לא שמעו על פרקטיקות הטיפול העדכניות אשר נהוגות ע"י הקהילה הבינלאומית של מומחים אשר מובילה את תחום שיקום עצב-הפנים!
לכן, מומלץ להגיע אך ורק למטפלים שעברו הכשרה ספציפית בתחום הפציאליס.

הנה קישור לרשימת המטפלים שכן עברו הכשרה בפציאליס. ישנם מטפלים נוספים שעברו הכשרה ואינם מופיעים ברשימה הנ"ל. לכן חשוב מאד לברר לפני שמתחילים טיפול מה ההכשרה של המטפל אחרת אתם עלולים בטעות למצוא עצמכם מטופלים עם גירויים חשמליים או תרגילי פנים מאומצים ומוגזמים.

אם טופלתם ע"י מטפל באופן שגוי ואינו מקצועי אפשר להגיש תלונה בלינק הבא.

כמו כן, אם אובחנתם לאחרונה, מומלץ להיכנס לקישור למטה ולעקוב אחר ההנחיות לעיסוי עדין ושמירה על העין.

שימו לב
בעקבות סדנת ההכשרה למטפלים בפציאליס שהועברה ע"י מומחית מבוסטון בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה, עודכנו נהלי הטיפול בפציאליס (אבל עדיין לא כל המטפלים מעודכנים בנושא). הנה קטע מתוך דף ההנחיות המעודכן של קופת חולים כללית:

כמו כן, באתר הבריטי לטיפול בפציאליס אשר עובד בשיתוף עם פיזיותרפיסטים מומחים מבית החולים Queen Victoria מוסבר כך:

"כאשר שרירי הפרצוף שלך אינם פועלים כמו שצריך, זה מאד מפתה לנסות ולהכריח את השרירים לזוז ע"י תרגילי פנים שונים. אל תנסה לעולם לבצע תרגילים כאלה לבד ללא עזרה מקצועית שכן אתה יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת. רוב האנשים רוצים לעשות משהו אקטיבי לטובת ההחלמה שלהם אבל זה עלול להוביל לבעיות בהמשך ההחלמה. כיום יש עדות מחקרית לכך שתרגול שרירי הפנים באופן חזק מדי יכול להוביל לחיווט לא תקין של העצבים בזמן שהם מחלימים. במילים אחרות: תרגול שרירי הפנים באופן חזק ואינטנסיבי יכול להוביל לחיבורים לא תקינים בין העצבים לבין השרירים שאותם הם אומרים להפעיל. תופעה זו נקראת סינקינזס וזהו סיבוך כרוני עבור אותם אנשים שההחלמה שלהם היא איטית יותר. לעצבי הפנים לוקח הרבה זמן להחלים.

יש להבדיל בין תרגילים פנים לבין עיסוי (בתרגילים המוח מנסה לאותת לשרירים לזוז. בעיסוי, הידיים מזיזות בעדינות את השרירים).
עיסוי עדין של שרירי הפנים דווקא כן מומלץ."

גם ה-Center For Facial Recovery מזהיר מפני תרגילים (וגם מפני חשמל) שיכולים לגרום לנזקים. הנה תרגום מתוך האתר בנושא הזה:

"סינקינזיס היא אחת התופעות החמורות ביותר של פציאליס. סינקינזיס מוגדר להיות תנועת פנים חריגה ולא רצונית המתרחשת עם תנועה רצונית של שרירי פנים אחרים. לדוגמא, כאשר אדם מכווץ שפתיו או מחייך, העין שלו נעצמת. סינקינזיס יכול לגרום למגבלות תפקודיות המשפיעות על פעילויות כגון אכילה, שתייה, חיוך והבעות פנים. המטופלים שלנו מגיעים אלינו לעתים קרובות עם מידע מוטעה בנוגע לניהול הסימפטומים שלהם. לפעמים אנו מגלים שהם עשו תרגילי פנים או טיפול עם גירוי חשמלי שיכולים למעשה להחמיר את מצבם. במרכז שלנו אנו מלמדים את המטופלים מה עליהם לעשות ומה אסור להם, וכן מספקים טיפולים ותוכניות אימון ביתיות שיסייעו בפתרון בעיות הקשורות לסינקינזיס".

אמנם התופעה הזו הולכת ופוחתת עם הזמן, אבל לצערינו אנחנו עדיין שומעים על מקרים בהם מטפלים שונים מעניקים טיפול שכולל גירוי חשמלי לשרירי הפנים (מכשיר זרמים/מכשיר TENS וכו'). התופעה הזו קיימת גם אצל מטפלים שעושים דיקור עם מחטים שמעבירות גירוי חשמלי.

אם טופלתם ע"י מטפל באופן שגוי ואינו מקצועי אפשר להגיש תלונה בלינק הבא.

לדף שכולל רשימת מחקרים שמעידים על כך שגירוי חשמלי יכול לגרום נזק – לחץ פה

המומחית לפציאליס Jackie Diels אומרת כך:

1. "לא לעשות גירוי חשמלי אף פעם, ללא יוצא מן הכלל, בכל סוגי שיתוקי הפנים". 

2. "המטפלים שביננו שנמצאים בתחום הטיפול הזה זמן רב, רואים שהמטופלים שעברו גירוי חשמלי סובלים יותר מדפוסי תנועה לא נורמאליים  (סינקינזיס), לעומת כאלה שלא טופלו עם חשמל".

הפיזיותרפיסטית המומחית, ג'ודי בארת', מייסדת המכון לשיקום הפנים בארה"ב מסבירה בסרטון הקצר הבא מדוע היא ממליצה להימנע מגירוי חשמלי לשרירי הפנים:

בנוסף, המומחית לפציאליס Catriona Neville מסבירה שבמחקרים לא ראו שטיפול עם חשמל עוזר בהחלמה מפציאליס. ולמעשה, קיימים מחקרים אשר מעידים על כך שחשמל יכול להפריע למהלך ההחלמה הטבעי של העצבים ויכול להגביר את תופעת הסינקינזיס (אשר מתרחשת אצל אנשים שאצלם יש פגיעה קשה יותר בעצב).

תרגום מתוך הראיון של הפיזיותרפיסטית המומחית לפציאליס סוזן רנקין:

"לפני שנים היה זה מקובל להשתמש במכשיר לגירוי חשמלי עבור שרירי הפנים במטרה למנוע מהם להתנוון. זה היה לפני שהמומחים הבינו, דרך ניסויים בבעלי חיים, שגירוי חשמלי יכול לעצור או להאט את הגדילה של העצב, במידה והוא אכן צריך לגדול מחדש. כמו כן, נראה שזה גם גורם לחיבורים בין תנועות שונות לאחר שהעצב גדל. כלומר גורם לסינקיניזס". 

גם ד"ר דניאל קידר, מומחה לפציאליס מבית חולים איכילוב, אינו ממליץ על טיפול בגירוי חשמלי:

לצערינו, אין עדיין מספיק מודעות בקרב הקהילה הטיפולית בישראל לגבי הנזקים האפשריים שיכולים להיגרם לחלק מחולי הפציאליס כתוצאה מטיפול הכולל חשמל. בפרט, במשך שנים רבות הפיזיותרפיסטים אשר ניהלו את פורום Zap Doctors המליצו לחולים לעשות טיפולים אשר מנוגדים לגמרי לעקרונות הטיפול הנכונים אשר מוסכמים ע"י קהילת המומחים העולמית לפציאליס.

אם החלטתם ללכת לטיפול משקם, רצוי מאד להגיע לפיזיותרפיסט או קלינאי תקשורת שעבר את סדנת ההכשרה של אוניברסיטת חיפה בתחום הפציאליס.

שימו לב: כל מי שעבר את הסדנה יודע גם שלא לטפל עם גירוי חשמלי.

מקורות נוספים:
1) האתר הבריטי לשיתוקי פנים
2) הרצאה של המומחית ג'קי דיאלס
3) הרצאה של הפיזיותרפיסטית המומחית Catriona Neville

מחקרים וספרות מקצועית

1) Ryzenman JM, Pensak ML, Tew JM Jr. Facial paralysis and surgical rehabilitation: a quality of life analysis in a cohort of 1,595 patients after acoustic neuroma surgery. Otol Neurotol. 2005;26(3):516-521.

2) Skouras E, Merkel D, Grosheva M, et al. Manual stimulation, but not acute electrical stimulation prior to reconstructive surgery, improves functional recovery after facial nerve injury in rats. Restor Neurol Neurosci. 2009;27(3):237-251.

3) Sinis N, Horn F, Genchev B, et al. Electrical stimulation of paralyzed vibrissal muscles reduces endplate reinnervation and does not promote motor recovery after facial nerve repair in rats. Ann Anat. 2009;191(4):356-370.

4) Fargher KA, Coulson SE. Effectiveness of electrical stimulation for rehabilitation of facial nerve paralysis. Phys Ther Rev 2017;22:169–176.

5) Diels HJ. Facial paralysis: is there a role for a therapist?. Facial Plast Surg. 2000;16(4):361-364.

6) Salles AG, da Costa EF, Ferreira MC, do Nascimento Remigio AF, Moraes LB, Gemperli R. Epidemiologic Overview of Synkinesis in 353 Patients with Longstanding Facial Paralysis under Treatment with Botulinum Toxin for 11 Years. Plast Reconstr Surg. 2015;136(6):1289-1298.

אם אובחנתם לאחרונה, מאד מומלץ להגיע לפזיותרפיסט שעבר הכשרה בתחום. ישנם מספר דברים שמומלץ להכיר ולעשות לאחר שאובחנתם. למשל: עיסוי עדין והדרכה לעיסוי עצמי, הנחיות לשמירה על העין בעזרת טייפ, מתיחות לצד הלא-משותק ועוד. פיזיותרפיסט שעבר הכשרה בתחום אמור לדעת להדריך אתכם על כל הדברים הנ"ל.
מידע נוסף על כל זה אפשר למצוא פה בקישור הבא.

במידה וההחלמה שלכם התעכבה מלהתחיל וחלפו למעלה מ 10-12 שבועות עד שהופיעו תנועות ראשונות, אז מומלץ מאד להגיע למטפל אשר בקיא בשיטת הטיפול שנקראת facial retraining. הקשיבו למומחית ג'קי דיאלס בסרטון הבא:

במידה והשיתוק שלכם הוא כתוצאה מגידול שפגע בעצב הפנים או כתוצאה מניתוח להסרת גידול אז משך הזמן עד שהעצב יצמח ויתחבר לשרירים צפוי להיות אפילו עד 12 חודשים. ככל שההחלמה יותר ארוכה כך הסיכוי לסיבוכים כמו סינקינזיס עולה. במידה והעצב נחתך לגמרי במהלך הניתוח אז ייתכן ולא תהיה בכלל החלמה ספונטנית.
צפו בסרטון של ג'קי דיאלס שמסביר על פציאליס כתוצאה מגידול:

לרשימת פיזיותרפיסטים שעברו הכשרה ספציפית בתחום שיקום עצב הפנים לחצו פה

בחודש מרץ 2021, כ- 180 פיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת ישראלים עברו הכשרה בפרקטיקת הטיפול העדכנית והמקובלת בעולם אשר נקראת Facial Retraining (נקראת גם Neuromuscular Retraining). ההכשרה הועברה ע“י המומחית Mara Robinson בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה.

ההמלצה שלנו למטופלים היא לוודא שאתם מטופלים אצל פיזיותרפיסט או קלינאי תקשורת אשר עבר הכשרה ספציפית בתחום שיקום עצב הפנים. חשוב לדעת שטיפול אצל כל מטפל אחר שלא עבר הכשרה מקצועית בנישה הזו יכול אף להחמיר תופעות קשות כמו סינקיניזס.

שימו לב שתחום שיקום עצב הפנים בישראל עובר בשנים האחרונות עדכון משמעותי. ככל שעובר הזמן, עוד ועוד פיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת שעובדים בקופות החולים מתעדכנים בפרקטיקות הטיפול הנכונות שנהוגות באנגליה ובארה"ב ונוטשים פרקטיקות טיפול מיושנות שאף יכולות להזיק למטופלים (קישור לקריאה נוספת על חשיפת מחדל הטיפולים בישראל – לחצו כאן)

לפניכם רשימה חלקית של מטפלים שהשתתפו בסדנה של אוניברסיטת חיפה. ראוי לציין שישנם מטפלים נוספים בכל רחבי הארץ שמעודכנים בנושא ויכולים לתת טיפול מקצועי גם אם לא השתתפו בסדנה. לפני שמתחילים תוכנית שיקום, כדאי לברר עם הפיזיותרפיסט (או קלינאי-תקשורת) מה הידע שיש לו בנושא.

לרשימה נוספת של מטפלים שעברו הכשרה מקיפה ומתקדמת יותר בשיקום עצב הפנים – לחצו פה.

אובחנתם עם שיתוק פנים?
מומלץ מאד לצפות בסרטון המצורף כדי להבין איך למקסם את ההחלמה.

נקודות עניין על ציר הזמן של הסרטון המצורף:
· 0:58 – מהן הסיבות לשיתוק פנים?
· 1:54 – כיצד פועל עצב הפנים?
· 3:18 – כיצד פועלים שרירי הפנים?
· 4:52 – מהם הסימפטומים הנגרמים משיתוק פנים?
· 6:24 – האם כדאי לבצע תרגילי פנים בתחילת השיתוק?
· 6:50 – מה הסימפטומים אצל אנשים שאצלם העצב נפגע קשה?
· 7:42 – כמה זמן ייקח לי להחלים?
· 8:15 – מהם שלושת שלבי ההחלמה? (במקרה והעצב נפגע קשה)
· 9:40 – אילו תרגילים כדאי לבצע בשלב השני של השיתוק?
· 10:10 – מה זה סינקיניזס ?
· 10:55 – מה קורה אם העצב נחתך בניתוח?
· 11:15 – כיצד סינקיניזס נגרם ואיך זה משפיע על אנשים?
· 12:40 – כיצד ניתן לשפר סינקיניזס?