קטגוריה: נושאים נוספים

הרקע לשינוי ההנחיות בתחום הפיזיותרפיה לפציאליס בישראל

לאחרונה פנו אליי אנשים וביקשו להבין כיצד ייתכן שהנחיות הטיפול בחולי פציאליס השתנו באופן חד כל כך, בתקופת זמן כה קצרה.
וגם:
מה גרם לכך שטיפולים מסורתיים שהיו נפוצים בישראל במשך שנים רבות הופסקו לפתע?

בין הטיפולים שהופסקו:

• שימוש בזרמי חשמל (למשל מכשיר טנס חשמלי) בכל שלבי ההחלמה.
• ביצוע תרגילי פנים מאומצים ו/או אינטסיביים בשלב האקוטי (לעיסת מסטיק , עצימת עיניים "חזק חזק", חיוך כמה שיותר גדול וכו').

התשובה לכך היא קיום סדנת ההכשרה של אוניברסיטת חיפה שהעוברה בחודש מרץ 2021 ע"י מומחית מארה"ב לשיקום מפציאליס, מארה רובינסון. תודות רבות מגיעות לד"ר מיכל כפרי מאוניברסיטת חיפה שהובילה את הנושא ובזכותה התקיימה הסדנה הנ"ל. בעקבות הסדנא, עלתה המודעות בקרב קהילת הפיזיותרפיסטים לכך שנדרש עדכון הנחיות כולל ורבים מהם החלו להפיץ את הידע בקרב הקולגות שלהם למקצוע.

הצורך לקיום הסדנה הגיע בעקבות מייל ששלחתי בחודש אוקטובר 2020 לראשי החוגים לפיזיותרפיה באוניברסיטאות השונות בישראל, וגם לעמותה לקידום הפיזיותרפיה. באותו מייל, התרעתי על פער ענק שהבחנתי בין שיטות הטיפול של קהילת המומחים הבינלאומית, לעומת שיטות הטיפול השגויות שהיו נהוגות בישראל שנים רבות.

לחצו כאן לעיון באותו מייל ששלחתי על מנת לגרום לשינוי בתחום.
למידע נוסף מדוע טיפול בגירוי חשמלי אינו מומלץ (בכל שלבי ההחלמה, ללא יוצא מן הכלל) – לחץ פה.
למידע נוסף מדוע ביצוע תרגילים גדולים חזקים ומאומצים (כפי שהיה נהוג כדרך קבע שנים רבות) אינו מומלץ – לחץ פה.

מומלץ לבקר באתר של קהילת הפיזיותרפיסטים וקלינאי התקשורת אשר מתמחים בשיקום עצב הפנים – Facial Therapy Specialist International לחצו פה.

על מנת לקבל מידע על רישום לקורסים להתמקצעות בשיקום עצב הפנים – לחץ כאן.

מומלץ מאד להתחיל עם הקורס הבסיסי. זהו קורס שנותן סקירה מקיפה של הניהול הראשוני של חולה בשיתוק פנים ונועד לשפר את הידע, הכישורים המעשיים והביטחון שלך כמטפל בכל שלבי ההחלמה של אנשים עם שיתוק פנים. למידע נוסף על הקורס – לחץ פה וגם לחץ פה

אנחנו ממליצים לפיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת להצטרף לפורום הישראלי לשיקום עצב הפנים – לחצו כאן.

מומלץ גם להצטרף לקבוצת הפייסבוק של קהילת הפיזיותרפיסטים העולמית לשיקום עצב הפנים – לחצו כאן.

לצפייה בהרצאות נוספות של מומחים בשיקום לפציאליס לחצו פה

לפניכם המייל אותו שלחתי בחודש אוקטובר 2020 לראשי החוגים לפיזיותרפיה באוניברסיטאות השונות. המייל נשלח גם לעמותה לקידום מקצוע הפיזיותרפיה. במייל זה, התרעתי על פער ענק שהבחנתי בין שיטות הטיפול של קהילת המומחים הבינלאומית, לעומת שיטות הטיפול השגויות שהיו נהוגות בישראל שנים רבות. בתחילת הדרך, המייל זכה להתעלמות מרוב הגורמים ואף התנגדות מכמה גורמים מקצועיים שהובילו את התחום בארץ. אך ככל שעבר הזמן, ההתנגדויות הצמצמו, וההבנה כי יש צדק רב בתלונותיי חלחלו אל גורמי המקצוע שהובילו שינוי נרחב בתחום

שלום,
שמי אילן ואני אחד המנהלים של  הקבוצה הארצית לסובלים משיתוקי פנים ופציאליס. אני פונה אליכם כנציג של מאות מטופלים אשר סובלים באופן יומיומי מסיבוכים כרוניים של המחלה. 

לצערי, נראה שהטיפול הפיזיותרפי הניתן בארץ, לוקה בחסר בהבנת המחלה ודרכי הטיפול הנכונים בה. כמעט מדי שבוע אני פוגש חולה אשר טופל באופן שגוי ולא מיטבי ע"י פיזיותרפיסט, לעיתים עד כדי גרימת נזק למטופל.   

הידע לגבי שיטות הטיפול הנכונות אשר בעזרתן יש לטפל בפציאליס על סוגיו השונים קיים בספרות (למשל פה ובקבצים המצורפים למייל זה) ומונגש גם באתרים רשמיים של הקהילה אשר מובילה את התחום הזה. 

כיום כבר יש הסכמה בקרב קהילת המומחים העולמית לגבי אופן הטיפול הפיזיותרפיסטי המומלץ (best practice), לעומת זה שאינו מומלץ.
משום מה, הידע הזה עדיין לא מיושם כדרך קבע ע"י פיזיותרפיסטים בישראל וטיפולים שגויים ממשיכים להיות דבר אשר בשגרה.

הנה דוגמאות לפערים בין הטיפול המקובל בישראל לעומת הטיפול ה- best practice העולמי:

1)  באופן כללי, ובלי כוונה או רצון להעליב אף אחד, פיזיותרפיסטים בארץ נוהגים לפעמים להשתמש במכשירי גירוי חשמלי לשרירי הפנים, דבר שהוא כיום כבר בניגוד ל best practice שכן הוא מעודד תופעה לוואי חמורה בשם סינקיניזס. באופן אישי אציין שסינקיניזס זה סיוט מתמשך אשר פוגע משמעותית באיכות החיים שלי.

2)  באופן כללי, ובלי כוונה או רצון להעליב אף אחד, הפיזיותרפיסטים בארץ בדרך כלל אינם מתאימים טיפול שונה לגבי כל אחד משלבי ההחלמה השונים: שיתוק פלסידי, פרסיס, וסינקיניזס. לעומת זאת, ה- best practice העדכני הוא לא לתת שום טיפול פיזיותרפי בשלב הפלסידי, למעט הדרכה על טייפינג בבית, וכן לתת טיפול פיוזיותרפי ייעודי לשני שלבים האחרים שבו השיתוק מתחיל להשתפר. 
עצם העובדה שכיום לא מתנהלים בארץ לפי ה best practice אשר מגדיר באופן מאד ברור מהו הטיפול שיש לתת (וגם ממה להימנע) בכל אחד משלושת השלבים היא תקלה אשר דורשת תיקון. הייתי מאד רוצה לפעול לשנות את זה. מגיעים אליי הרבה אנשים אשר מאד מאוכזבים וכועסים על הטיפול השגוי שהם קיבלו ע"י פיזיותרפיסטים.

3) סביר להניח שרוב הפיזיותרפיסטים בארץ דווקא כן יודעים  שעבור 85%  מהסובלים מפציאליס על רקע ויראלי, תהיה החלמה ספונטנית מלאה תוך 3 חודשים (בהינתן מתן הטיפול התרופתי), וללא שום טיפול פיזיותרפי. אף על פי כן, נראה שהם מניחים באופן שגוי כי הטיפול אותו העניקו היה יעיל בהחלמה של המטופלים שלהם. באופן זה, הם ממשיכים להנציח שוב ושוב את הטיפול המנוגד ל-best practice, אשר בכל מקרה לא גורם נזק ל-85% (קבוצת המחלימים מהר ללא טיפול), אבל דווקא כן עלול לגרום נזק לאלה שיש להם החלמה מעוכבת, כלומר לאוכלוסיית ה-15%.

באופן פרדוקסלי, דווקא החולים שהכי צריכים טיפול שיעזור להם, מקבלים בסופו של דבר טיפול שגוי שעלול לפגוע בהם. החולים שבכל מקרה מחלימים מהר, מקבלים טיפול אשר לא משפיע עליהם, אבל אותו טיפול, באופן מעוות, גורם לפיזיותרפיסט להתבלבל בין קורלציה לבין סיבתיות. 

ברור לי שרוב המטופלים כלל לא יסבלו מסינקיניזס שכן רק כ-15% מהחולים מפציאליס על רקע ויראלי, עוברים דרך המסלול החלמה איטי (וחלקי) של: שיתוק פלסידי ואז פרסיס ואז סינקיניזס. ולכן בדרך כלל עבור הפיזיותרפיסט הישראלי הטיפוסי, מדובר על תופעה שולית שהוא בקושי נתקל בה לאורך הקריירה שלו. אבל לצערי אני נתקל בתופעה הזו יום יום כאשר אותם אנשים מגיעים לקבוצות התמיכה אותן  אני מנהל. עבורי אותם 15%  הם עולם ומלואו, כי הסבל היומיומי של כל אדם כזה הוא עצום. מדובר פה על מצב כרוני לכל החיים אשר דורש התמודדות קשה. היטיבה לתאר זאת הסופרת תמר קפלנסקי בפוסט החשוב הבא. 

4)  למרות שאני די בטוח שתוכנית הלימודים בחוגי הפיזיותרפיה בארץ כן כוללת שיעור תיאורטי על דרגות שונות של פגיעה העצב (נוירופרקסיה, אקסונוטומזיס, נוירוטומזיס), מסתמן שהפיזיותרפיסט הטיפוסי בארץ (מבלי רצון וכוונה להעליב אף אחד) אינו מיישם את אותו חומר תיאורטי בבואו לטפל בחולה פציאליס. 

הטיבה לתאר זאת אחת הפיזיותרפיסטיות איתה ניהלתי שיחה לפני כמה ימים כאשר אמרה לי: 

"בפציאליס חשוב מאד לשחרר ולמתוח את כל המערך שעוטף את המסלול של העצב"

נאלצתי לתקן אותה ולהסביר לה שעבור אותם 15% אשר יש להם החלמה מעוכבת, אין יותר עצב (כי צריך שקודם הוא יצמח מחדש). כעת כבר מדובר על קטיעה של האקסון. ללא אקסון, אין יותר חיבור בין המוח לשרירי הפנים. העצב מת והתפרק וכעת הוא נדרש לצמוח מחדש בקצב של 1 מ"מ ליום עד אשר ענפיו השונים יצליחו להתחבר מחדש לשרירי הפנים השונים (ראו פה). תהליך זה לוקח בערך 3 חודשים. בשפה המקצועית זה נקרא אקסונוטומזיס  (או פגיעה מדרגה 2) אשר גורם ל Wallerian degeneration.

לא בכדי הפיזיותרפיסטים אשר כן נחשבים מומחים בתחום הזה לא מתחלים לטפל לפני שחלפו 10-12 שבועות מאז תחילת השיתוק (ראה פה למשל) ויש כיום הנחיות ברורות (best practice) כיצד למקסם את ההחלמה מפציעה קשה זו. לגבי אותם 85% המחלימים מהר, בסך הכל נגרמה פגיעה עצבית מסוג נוירופרקסיה (conduction block) אשר בכל מקרה מחלימה לבד גם ללא טיפול פיזיותרפי.  

מידע מסודר ומגובה מחקרים של ה-best practice העדכני
אני מצרף למייל זה 3 קבצים בהם יש ספרות מקצועית לגבי ה- best practice הנוכחי.  
את הקבצים  קיבלתי  ישירות מהאיגוד הבריטי פיזיותרפיה של הפנים לאחר שפניתי גם אליהם והסברתי להם את הבעיה שיש לנו פה בארץ.  אפשר לפנות אליהם ישירות ולהתייעץ איתם לגבי כל שאלה מקצועית בנושא הזה, או לחילופין להיכנס לאתר המעולה הבא. 
חשוב לציין שלא מדובר על best practice "בריטי". מדובר על ה -best practice הנהוג גם בארה"ב ובמדינות נוספות. למשל, אתם מוזמנים לפנות אל  Susan Rankin או Jacike Diels,  שתיהן  בעלות ניסיון רב בתחום הזה. ומעבירות קורסי הכשרה לפיזיותרפיסטים שרוצים להתמקצע בנישה הייחודית הזאת (אולי אפילו אפשר דרך Zoom).  

אני חושב שיש פה פוטנציאל אמיתי לחולל שינוי גדול באופן שבו פיזיותרפיסטים ישראלים יטפלו באנשים הסובלים מפציאליס וסיבוכיו, והייתי מאד רוצה לנסות לקדם את השינוי הזה. 

נדרש שמישהו מתוך הקהילה שלכם "ירים את הכפפה" ויוביל שינוי כזה בכך שהוא יתמקצע בתחום הזה וידאג גם לעדכן את שאר קהילת הפיוזתרפיסטים בארץ ב- best practice העדכני כיום. אודה לכם אם תוכלו לעזור לי בהצלחת משימה חשובה זו, כדי שחולים עתידיים יקבלו טיפול טוב יותר ופחות יסבלו. אם הנושא נראה לכם חשוב, אשמח לשוחח בטלפון כדי לחשוב ביחד על דרכי פתרון.
תודה,
 אילן ליבנה

מצורף קובץ pdf להורדה עם מידע על שיתוק פנים מולד.

תודה לאיריס שהכינה את הקובץ החשוב הזה.

למטופלים בעלי שיתוק פלסידי ארוך טווח, ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות: אם השיתוק הוא עד שנה-שנה וחצי לערך, אז השרירים עוד לא התנוונו ואנחנו רק רוצים לדאוג שיקבלו גירוי עצבי. במצבים האלו ניתן לחבר לעצב הפנים עצב אחר, בד"כ עצב לשריר שמסייע בלעיסה בשם Masseter (מסטר). העצב הזה יפעיל את עצב הפנים ודרכו את השרירים. בנוסף ניתן גם לשקול הוספת עצב מהצד הבריא של הפנים על מנת לאפשר חיוך ספונטני יותר.

בשיתוק ממושך יותר, בערך מעל שנה וחצי, השרירים כבר מתנוונים ואז לא ניתן יותר להפעיל אותם. במצב הזה ניתן להשתיל שריר מהירך שנקרא שריר הגרציליס (Gracilis), אשר מחליף את פעילות השרירים בפנים. שריר זה יכול לקבל גירוי עצבי באחת משתי האפשרויות:
1) או מעצב שמגיע מהצד השני של הפנים – תהליך הדורש 2 ניתוחים בהפרש של כ-6 חודשים ביניהם.
2) או מעצב שמגיע משריר המסטר (Masseteric nerve), ואז זה רק ניתוח אחד עם תוצאות מהירות יותר, אבל במצב זה החיוך דורש מחשבה ולא פועל באופן ספונטני (כלומר כדי לחייך האדם צריך להפעיל את שריר הלעיסה באופן מודע).

אם לא מעוניינים בניתוחים מורכבים והליך החלמה ארוך, ניתן לבצע הרמה דינמית של השפה. לשם כך משתמשים בגיד של שריר טמפורליס (Temporalis) . זה שריר היוצא מהרקה ומתחבר עם גיד ללסת. בניתוח מפרידים את הגיד מהלסת ומחברים אותו לזוית הפה. ניתוח זה מתבצע כולו דרך הפה ונמשך כשעה. למחרת הניתוח הולכים הביתה. הניתוח נותן 2 דברים:

1) הרמה מיידית של השפה לשיפור המראה הסימטרי.
2) בעת כיווץ שיניים ישנה תנועה של השפה. התנועה המתקבלת פה היא פחות מוצלחת מאשר בהשתלת שריר גרציליס, אך התוצאה מהירה יותר וההחלמה קלה יותר.

לכל הפעולות הנ"ל ניתן להוסיף גם תיקונים סטטים של מצב הפה בעזרת רצועות רקמה מהירך הנקראת פסיה (fascia). בניתוח בסה"כ משתמשים בפסיה כמו חבל שמותח את הפנים לכיוון הרצוי. ההרמה הסטטית מאפשר תוצאה מהירה, אך בגלל ריפיון של הפסיה לאורך זמן, יש חשיבות בניתוח לבצע תיקון יתר. בגלל זה, אחרי הניתוח זה נראה כאילו מתחו "יותר מדי", אבל לאחר מספר שבועות המתיחה יורדת חלקית ומקבלים מראה סימטרי יותר.

שימו לב שהאפשרויות הנ"ל הן עבור אנשים עם שיתוק כרוני פלסידי (שיתוק מוחלט ללא סינקינזיס).
אם השיתוק אינו מוחלט, כלומר שיתוק כרוני עם סינקינזיס (לא שיתוק פלסידי) אז יש אופציות ניתוחיות אחרות כמו ניתוח לכריתת שריר ה-DAO או שריר הפלטיזמה ועוד.

כל הניתוחים הנ"ל מבוצעים במרפאת עצב הפנים של ד"ר יותם שקדי בבית חולים רמב"ם.

להלן פרוטוקול הטיפול הסטנדרטי כפי שמופיע באתר UpToDate:

הנה תרגום של התרשים הנ"ל לעברית:

בהרצאה הבאה, אשר מיועדת בעיקר לרופאים ואנשי מקצוע, פרופסור ריילי מנמק מדוע הטיפול הסטנדרטי אינו מספיק טוב לדעתו, וכיצד הוא חושב שניתן לשפרו:

אם חליתם לאחרונה מומלץ לצפות בסרטון הקצר הבא ולאחר מכן ליצור קשר עם ד"ר דקלה מצליח לצורך חוות דעת נוספת.

המרכז הרפואי תל אביב – איכילוב מנגיש שירות מקיף ורב תחומי לנפגעי שיתוק הפנים.  

שיתוק הפנים הינו תופעה קשה ביותר לאדם שנפגע ממנה, בוודאי לו אישית אך גם לסובבים אותו , משפחתו וחבריו. האדם שפניו השתתקו, סובל מקושי תפקודי קשה ומעל לכל מפגיעה קשה בדימוי הגוף ובערך העצמי שלו. כתוצאה הוא סובל מפגיעה קשה באיכות חייו.

בהובלת המחלקה לכירורגיה פלסטית, ובשיתוף המחלקות לנוירולוגיה, אף אוזן וגרון, ועיניים, במרכז הייעודי לשחזורי עצב הפנים מטפלים במגוון הסיבות והמצבים של שיתוק הפנים. תחת אותה קורת גג, נותנים מענה טיפולי וכירורגי לסיבות השונות שגורמות לפגיעה בעצב הפנים, כולל שיתוק ע״ש בל או ראמזי האנט, גידולים באזור הראש והצוואר, גידולים עצביים שפירים דוגמת שוואנומה, טראומה, סיבות מולדות ועוד.

המרכז לשחזורי עצב הפנים באיכילוב הוא הגדול והותיק בארץ. מאז שנת 2000, נותחו במרכז כ 360 מבוגרים וילדים לצד מאות נוספים אשר טופלו בטיפולים שמרנים. במרכז פועלים שלושה רופאים בכירים, בהובלתו של פרופ' אייל גור. פרופ' גור התמחה בניתוחי עצב הפנים ובמיקרוכירורגיה בטורונטו, קנדה, והוא בעל שם עולמי בתחום הטיפול הכירורגי בפנים המשותקות. בצוות עמו דר' דניאל קידר שהתמחה במיקרוכירורגיה במרכז רפואי ASAN שבקוריאה והוא בעל ניסיון בניתוחי שיקום עצב הפנים, וכן דר' טל קאופמן אשר התמחתה מספר שנים בשחזורי עצב הפנים, במיקרוכירורגיה ובכירורגיה קרניו-פציאלית באוניברסיטת הרווארד בבוסטון. שלושתם פעילים הן מבחינה קלינית והן מבחינה מחקרית לפיתוח התחום, ומרצים בארץ ובעולם. מדי חודש מתקיימים במרכז דיונים למקרים מיוחדים ומאתגרים מבחינה אבחנתית או טיפולית, תוך הדגש לתת את הטיפול המיטבי והמתקדם ביותר למטופל שבמרכז.

הצוות לשחזור עצב הפנים באיכילוב מציע את מגוון הפעולות הרפואיות הכירורגיות העדכניות והמקובלות בעולם הן לסובלים משיתוק פנים רפוי (פלסידי) והן לסובלים משיתוק פנים ספסטי (סינקנזיס). הניתוחים לשיתוק פנים רפוי כוללים בין היתר הרמת גבות, הכנסת משקולת לעפעף, שיטות שונות להרמת פנים סטטית וניתוח הדגל המיקרוכירורגי של שחזור החיוך עם מתלה גרציליס. הניתוחים לשיתוק פנים ספסטי כוללים כריתות שרירים בפנים, נוירקטומיה סלקטיבית, וכמו כן שחזור חיוך עם מתלה גרציליס. הטיפולים השונים מותאמים אישית לכל מטופל, ומטרתם להחזיר תנועה לפנים המשותקות, לאזן את הפנים מבחינה תפקודית ואסתטית, ולשפר את איכות החיים הנפשית והחברתית. תחת אותה קורת גג, המטופלים מופנים למומחי פיזיותרפיה ספציפית לפנים (באיכילוב או בקהילה), להדמיות מתקדמות לעצב הפנים, לייעוצים בדיסציפלינות רלוונטיות ולתמיכה רגשית אצל מטפלים מקצועיים.

כשעוברים טיפולים וניתוחים בתחום הכה ספציפי הזה, הניסיון חשוב. כדאי לשים לב גם למקצועיות הצוות הסיעודי המיומן במשך שנים רבות בניתוחים אלו, לנגישות למכשור המתאים (לדוגמה בניתוחי מיקרוכירורגיה) ולחומרים חדישים, לזמינות מרפאות וחדרי ניתוח, ובעצם למענה מנוסה ועדכני בכל שלבי התהליך.

ומעבר לכל המקצועיות והניסיון, חשובה הגישה האישית, האנושית אשר מבינה את הקושי הפסיכולוגי והחברתי הקשה שנתקלים בו נפגעי שיתוק הפנים, מנסה להכיל אותו ולהתאים באופן אישי את הטיפול לכל מטופל ומטופל.  

הצוות פועל במרפאה לעצב הפנים שלושה ימים בשבוע (ראשון, שלישי וחמישי), וניתן לקבוע תור דרך זימון תורים של בית החולים בטלפון
03-6974000.

מכירים את זה שאחר האבחון הראשוני אתם נאלצים להתרוצץ בין רופאים שונים וכל אחד מפנה אתכם למישהו אחר?
אז זה לא חייב להיות יותר ככה.

הכירו את ד"ר יותם שקדי, בוגר הפקולטה לרפואה בטכניון. יותם התמחה באף אוזן גרון-ניתוחי ראש צוואר בבלינסון. לאחר מכן המשיך להתמחות בגידולי ראש צוואר ושחזורים מיקרווסרולרים בקנדה. לאחרונה חזר לארץ לאחר השתלמות בשחזורי עצב הפנים באוסטריה. ד"ר שקדי מנהל כיום מרפאה חדשה לפציאליס בבית חולים רמב"ם, חיפה. במרפאה הם נותנים מענה מקיף בכל הקשור לבעיות עצב הפנים: החל משלב האבחון וטיפול תרופתי ועד פיזיותרפיה, בוטוקס לסינקינזיס וטיפולים ניתוחיים. לדעתנו יש פה בשורה חדשה ומרעננת לציבור החולים בפציאליס: מרפאה אחת שהיא one stop shop שגם יודעת ללוות את המאובחנים החדשים, אבל גם יודעת להמשיך את הטיפול והליווי של כאלה עם החלמה חלקית וסיבוכים כרוניים למינהם.אז בין אם אובחנתם לאחרונה ואתם רוצים להגיע לביקורת והמשך מעקב ובין אם אתם מתמודדים ותיקים, אנחנו ממליצים לפנות למרפאה של ד"ר שקדי.

מייל ישיר ליצירת קשר עם ד"ר יותם שקדי: facialis@rmc.gov.il

עובדות נוספות:
1. אם לא קיבלתם אנטי ויראלי (בנוסף לסטירואידים) תוך 72 שעות מרגע האבחון ואתם לא בטוחים אם הייתם צריכים לקבל – אפשר לפנות לד"ר שקדי והוא ישתדל לתת מענה מהיר כדי שלא יפוספסו חלונות זמנים חשובים.
3. אם אובחנתם עם בלס פלסי ואתם רוצים חוות דעת שניה כדי לשלול תסמונת רמזי האנט, אפשר גם כן לפנות אליו והוא ישתדל לתת מענה.
4. מתחת למטרייה של ד"ר שקדי נמצאים גם רופאי עיניים, פה ולסת, נוירולוגים וכמובן פיזיותרפיסטים, הכל ברמב"ם, כדי לתת מענה כולל.

מייל ישיר ליצירת קשר עם ד"ר יותם שקדי:
facialis@rmc.gov.il

לאתר המרפאה של ד"ר יותם שקדי בבית חולים רמב"ם בחיפה (מרפאה ציבורית) – לחצו כאן.

בנוסף למרפאה בבית חולים רמב"ם בחיפה, ד"ר יותם שקדי מקבל גם במרפאה פרטית בהרצליה (שיתוף עם מיכל אנסקי). קישור לאתר המרפאה הפרטית בהרצליה – לחצו כאן.
במרפאה הפרטית בהרצליה עובדות גם הפיזיותרפיסטיות איילת גלקין ויעל וירוב, אשר עברו הכשרות מתקדמות בטיפול באנשים עם שיתוק עצב הפנים. למידע נוסף עליהן ועל ההכשרות אותן עברו בתחום – לחצו כאן.

ד״ר טל קאופמן-גולדברג היא מומחית לכירורגיה פלסטית ואסתטית, אשר שבה לארץ אחרי מספר שנים בבוסטון שם התמקצעה בתת התמחות מלאה בעצב הפנים באוניברסיטת הארוורד, אצל ד״ר טסה הדלוק.
ד״ר קאופמן היא מצטיינת דיקן מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בהדסה, וכן סיימה בהצטיינות התמחות לכירורגיה פלסטית ואסתטית במרכז רפואי רבין. לאחר סיום ההתמחות המשיכה לארבע שנים של תתי התמחויות קליניים באוניברסיטת הארוורד בתחומי כרורגיה פלסטית בילדים, מיקרוכירורגיה, ובמשך שנה וחצי בכירורגיה פלסטית של הפנים במרכז הגדול ביותר בעולם לאבחון, טיפוח ושחזור לאחר שיתוק עצב הפנים. במרכז עצב הפנים בהרווארד, בהובלה של ד״ר הדלוק, מטופלים אלפי מטופלים עם כל מגוון הסיבות המובילות לשיתוק פנים, בכל הגילאים, ובכל השלבים הקלינים השונים (כולל שיתוק פלסידי וסינקיניזיס). במהלך תקופתה שם, ד״ר קאופמן ביצעה מאות טיפולים וניתוחים, ורכשה ניסיון קליני רב אותו היא מביאה לישראל. בנוסף, הייתה מאוד פעילה מחקרית בעיקר בתחום של הניתוח selective neurectomy שהפך פופולרי בשנים האחרונות. לאחר ביצוע עשרות ניתוחים, ד״ר קאופמן וד״ר הדלוק כתבו יחד מספר מאמרים המקבלים הדים גדולים בעולם עצב הפנים, לגבי מי הם המועמדים המתאימים ביותר, דיוק הטכניקה הניתוחית ומשמעות הבחירות תוך כדי הניתוח, שיעורי הצלחה וסיבוכים. ד״ר קאופמן הציגה ומציגה מחקרים עדכניים בכנסים המובילים בעולם בתחום.

כיום ד״ר קאופמן עובדת כרופאה בכירה במחלקה לכירורגיה פלסטית בבי״ח איכילוב במרכז לעצב הפנים, וכן במרפאתה הפרטית ברמת אביב, בשניהם תשוקתה הגדולה ועיסוקה העיקרי הוא במגוון הטיפולים הרפואיים והניתוחים בשחזורי עצב הפנים.

לסיכום, בשורה משמחת ביותר! ד״ר קאופמן היא מהיחידות בעולם שזכו להכשרה כה ארוכה ומקיפה בתחום עצב הפנים! היא מביאה איתה חזרה לישראל את הניסיון בכל הגישות העדכניות והחדשות היום בעולם לטיפול במגוון הבעיות הקשורות בשיתוק הפנים.

למעוניינים ניתן לפנות לאיכילוב- קביעת התור היא דרך מספר הטלפון לזימון תורים של בית חולים איכילוב: 8801* או 03-6974000.

למעוניינים לפנות למרפאת הפרטית:
טלפון 052-5559101 או במייל
talkaufmanmd@gmail.com

קישור לדף הפייסבוק המקצועי של ד"ר קאופמן – לחצו כאן.